בתוך העולם עתיר האסתטיקה שבו אנו חיים, הפכו טיפולי יישור השיניים לאחד מסוגי הטיפולים השכיח ביותר בענף רפואת השיניים ובצדק. שיניים עקומות יכולות ליצור מפגע אסתטי משמעותי, שיכול להשפיע על כל הווייתו של האדם, על בטחונו העצמי ועל הדימוי העצמי שלו. את כל זה אפשר לשנות באמצעות טיפול, שאמנם אורך מעט זמן אבל מביא את התוצאות המיוחלות ברמת הצלחה כמעט מושלמת. הבעיה העיקרית עם טיפולי יישור שיניים היא שהם בעצמם כרוכים בפגיעה אסתטית משלהם והרעיון של לפתור פגיעה אסתטית אחת באמצעות פגיעה אסתטית אחרת, גם אם זמנית, הוא לא רעיון שמדבר לרבים. זה אולי המקום לפגוש את הטכניקה הייחודית של יישור שיניים פנימי, עליה נדבר ממש כאן בשורות הבאות.
יישור שיניים – למי זה מתאים?
ובכן, במילים הפשוטות ביותר, יישור שיניים הוא טיפול לכל מי שסובל משיניים לא מיושרות, לא מרווחות מספיק, מרווחות מדי או פשוט שיניים שמסודרות בצורה לא אסתטית ושיישור שלהן ישנה לגמרי את התמונה. הסיבות לצמיחה לא ישרה של השיניים הן בעיקרן גנטיות סביב צמיחה לא פרופורציונלית בין הלסת ובין השיניים – לסת גדולה או קטנה מדי ביחס לשיניים, לסת עליונה שונה מלסת תחתונה, לסת בעלת קימור ברדיוס גבוה או נמוך מדי ביחס לנורמל וכן הלאה. בכל המקרים האלה, יכולים להיווצר מצבים של צפיפות יתר הגורמת לצמצום מרחב המחייה של כל שן, באופן שמאלץ אותה לצמוח בצורה עקומה או לכסות את השן הסמוכה לה, או לחילופין לצמוח עם מרווחים גדולים מדי בין השיניים, בקווי גובה שונים וכן הלאה. כל מי שמרגיש שהשיניים שלו אינן מיושרות מספיק, יכול לעבור טיפול יישור שיניים בכדי לשפר את האסתטיקה שלו ואם חשוב לו לשמור על האסתטיקה גם במהלך הטיפול עצמו, אז יישור שיניים פנימי היא הטכניקה המתאימה לו.
טכניקות שונות ליישור שיניים
ככלל, קיימים שני מנגנוני יישור שיוצרים שלוש טכניקות ליישור שיניים. המנגנון הראשון הוא מנגנון הקוביות ובו מותקנות קוביות מתכת על גבי השיניים וביניהן מועבר חוט מתכת דק שמהדק את השיניים ומפעיל עליהן את הלחץ הנדרש על מנת לכנס אותן למנח הנדרש כדי ליצור קשת דנטלית ישרה ומיושרת. מנגנון זה דורש הידוק הדרגתי של חוט המתכת כדי להמשיך ולהפעיל את הלחץ בצורה הדרגתית עד להגעה לתוצאה הנדרשת. במסגרת מנגנון זה קיימות שתי טכניקות יישור, הנבדלות ביניהן במיקום בו מותקנות הקוביות. בטיפול יישור חיצוני, מותקנות הקוביות על פני הצד החיצוני של השן, מה שגורם לפגיעה אסתטית משמעותית למטופל לאורך הטיפול עצמו. רבים סולדים מעצם המחשבה שיהיה עליהם להסתובב עם קוביות כאלה הפונות כלפי חוץ, בעיקר החל מגיל ההתבגרות ומעלה ולכן בוחרים בטכניקה השנייה של יישור שיניים פנימי. טכניקה זו מבוצעת בדיוק באותה צורה, רק שהקוביות מודבקות לצידן הפנימי של השיניים ולמעשה נסתרות לחלוטין כלפי חוץ. בכך למעשה, מתאפשר למטופל להשלים תהליך מלא של יישור שיניים מבלי שיהיו לכך כלל סימנים כלפי חוץ.
הטכניקה השלישית שמבוססת גם על מנגנון יישור שונה היא טכניקת הקשתות השקופות, שמבוססת על קשתות פלסטיות שקופות אותן מרכיב המטופל על שיניו בכדי להפעיל עליהן את הלחץ הנדרש. המטופל מקבל שלושה סטים של קשתות, כשכל סט מתאים לשלב מתקדם יותר בתהליך ומיועד לקרב את השיניים עוד ועוד אל עבר התוצאה המיוחלת.
החסרונות והיתרונות של יישור שיניים פנימי
על היתרון של יישור שיניים פנימי אין צורך עוד להרחיב – המדובר ביתרון חשוב מאוד ועבור רבים, החשוב ביותר. עצם הרעיון שאדם שחשובה לו האסתטיקה שלו, צריך לסבול כעת במשך חודשים ואולי שנים מפגיעה אסתטית מהותית בפניו הוא רעיון שקשה מאוד לקבל והמודל של היישור הפנימי פותר לנו למעשה את הדילמה הזאת ומסיר את בעיית המפגע האסתטי של טיפולי יישור שיניים. יחד עם זאת, לא ללא מחיר. למודל הפנימי ישנם גם מחירים שצריך לקחת בחשבון ולנסות לעשות את השקלול האינדיבידואלי בין סך היתרונות וסך החסרונות. בין החסרונות הבולטים של יישור שיניים פנימי אפשר לכלול את הבאים:
- חוסר נוחות – הלשון נמצאת במגע מתמיד עם קוביות המתכת המודבקות באחורי השיניים, מה שיכול לגרום ללא מעט חוסר נוחות
- פציעה – המגע המתמיד בין הלשון וקוביות המתכת הוא לא נוח, אבל עוד מעבר לכך, הוא יכול גם להוביל למצב של פציעה כרונית של הלשון בגין חתכים ושריטות
- ריח רע – הגישה שלנו אל החלק האחורי של השיניים היא פחותה מזו העומדת לרשותנו מול חלקן הקדמי ומן הסתם יש לכך השלכות מבחינת הצטברות שיירי מזון בחלק האחורי של השיניים. המזון יכול בקלות להיתקע בקוביות המתכת ובהיעדר התנהלות היגיינית קפדנית מאוד, להצטבר ולייצר ריח רע מהפה ואף עששת.
אחרי שאמרנו את זה, מנגנוני יישור המיועדים לטיפולי יישור שיניים פנימי, מעוצבים היום בדיוק במטרה למנוע או להפחית מאוד את היקף החסרונות הללו והם עושים זאת בהצלחה רבה למדי. כך למשל, בשונה ממידת החיספוס והגסות הגבוהה של קוביות המתכת המודבקות על צידן הקדמי של השיניים, קוביות מתכת המיועדות להדבקה על צידן הפנימי מיוצרות מלכתחילה בתצורה שמונעת את כל החסרונות הנ"ל. הן בעלות מבנה עגלגל וחלק, ללא בליטות זעירות של מתכת וללא חרכים זעירים שבהם יכול המזון להיתפס. שיפור זה במבנה הקוביות הפנימיות מאפשר להימנע מחסרונות השיטה כמעט לחלוטין, אך חשוב לדעת שזה כרוך בעלות וטיפולי יישור פנימי יכולים להיות יקרים במיוחד, גם לאור הסיבה הזאת.
מהי הטכניקה הנכונה לכם?
מן הסתם, אסתטיקת הטיפול הוא בהחלט שיקול לגיטימי ומתבקש והוא בהחלט יכול להיות גם השיקול שיכריע את ההחלטה שלכם לגבי טכניקת היישור בה תבחרו. יחד עם זאת, עוד לפני סוגיית האסתטיקה, חשוב לוודא שהטיפול אכן מבוצע ביעילות, שהוא משיג את מטרתו ושהוא לא יוצר פגיעה משנית ללסתות ולשיניים. בהתאם לכך, על האורתודנט המטפל לבחון את נקודת המוצא איתה מגיע המטופל אל המרפאה, את היקף השינוי שצריך להתרחש ואת אופי השינוי הזה ובהתאם לכך להכריע האם למטופל יש חופש בחירה מלא בין כל אחת מהשיטות, האם הוא יכול לבחור בין שתי שיטות מתוך השלוש או שאולי ישנה שיטה אחת בלבד שיכולה להתאים לו ובמקרה כזה, תהיה זו בדרך כלל השיטה של יישור חיצוני, שמהווה את הסטנדרט בטיפולי יישור שיניים.
ככלל, אם אתם רגישים במיוחד לנושא האסתטיקה של הטיפול, תמיד כדאי לזכור שפרט לאופציה של יישור שיניים פנימי, ישנה גם האופציה של קשתות שקופות. שתי הטכניקות נחשבות לטכניקות יקרות ושתיהן צריכות לקבל אישור של אורתודנט לפי המקרה הספציפי, אבל ברובם המכריע של המקרים ניתן לבצע את הטיפול באחת משתי הטכניקות האלה ולמעשה להשלים את הליך היישור ללא כל פגיעה אסתטית. כדי לסלק את השיקול האסתטי מהליך הטיפול בכלל, מומלץ מאוד לבצע את יישור השיניים בגילאים צעירים, כמה שיותר מוקדם, כשעוד לילד אין את הרגישות לסוגיית האסתטיקה ויש בידיו החופש להשלים את תהליך היישור בצורה יסודית ובכל אחת מהטכניקות האפשריות.
